איזה קרציה! כל מה שרצית לדעת על קדחת הקרציות

קדחת קרצית, קדחת קרציות או בשמה השני – "ארליכיה קאניס"

מחלה חשובה ונפוצה בארץ הנגרמת על ידי טפיל בשם "ארליכיה" הפוגע בכדוריות הדם האדומות והלבנות של הכלב. המחלה מדביקה בעיקר כלבים,יתכן כי גם חתולים אך באלה המחלה פחות משמעותית.

המחלה מועברת ע"י "קרצית הכלב החומה" אשר נפוצה בכל חלקי הארץ, בכל עונות השנה וניזונה מדמו של הכלב. מספיקה עקיצה של קרצית אחת לשם העברת המחלה.

בזמן ההדבקה הקרצית נצמדת לעורו של בעל החיים, מפרישה רוק בזמן מציצת הדם ויחד עם הרוק מועבר הטפיל אשר חודר לתאי מערכת החיסון בעור ובדם, מתרבה בהם ומדביק תאים נוספים.

שיא מקרי ההדבקה הינם בחודשי הקיץ מאי – אוגוסט, החודשים החמים שבהם הטלות רבות של ביצים (בכל הטלה כ2000 קרציות).

המחלה מדבקת את כל גזעי הכלבים השונים, אך קיימים גזעים שיותר רגישים להדבקות במחלה- רועה גרמני, האסקי ומלמוט. המחלה עלולה להדביק בכל גיל וללא הבדלים בין זכר לנקבה.

דרך נוספת אך פחות נפוצה להעברת המחלה הינה על ידי עירוי דם מכלב נגוע – כיום, מנות דם בכלבים נבדקות לנוכחות הטפיל.

תקופת הדגירה של המחלה (מרגע ההדבקה עד להופעת המחלה) נעה בין 7-21 יום, קיימת הדבקה אקוטית (בה נראים הסימפטומים של המחלה מיידית) וקיימת הדבקה כרונית (הדבקה בה הסימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יותר וממושך יותר).

הסימפטומים של המחלה

הסימפטומים של המחלה די רבים: עייפות, חום גבוה, חוסר תאבון, דימום מהאף או שטפי דם קטנים ומפושטים על עור בע"ח, עיניים אדומות וחולשה.

אבחון המחלה

קיימת חשיבות רבה בהבאת הכלב לבדיקת וטרינר עם הופעת התסמינים לאיבחון המחלה.

1. האבחון נעשה לפי הסימפטומים של המחלה

2. בדיקת דם – בבדיקת הדם לעתים קרובות תראה ספירה נמוכה של טסיות- מאוד מאפיין את המחלה, לעיתים אנמיה (ספירה של תאי דם אדומים נמוכה) וספירה נמוכה או גבוה של תאי דם לבנים. לעיתים בהסתכלות תחת מקרוסקופ ניתן לראות את הטפיל אך לא תמיד. יש לשים לב מומלץ לוודא כי במרפאה הוטרינרית המבצעת את האיבחון קיים ציוד מעבדה המאפשר לבצע בדיקות דם במקום ולקבל תוצאות של ספירת דם ותפקודי אברים חיוניים, בתוך מספר דקות. זאת מאחר והזמן הוא פקטור משמעותי בטיפול בעיקר בהתמודדות עם מחלה בעלת אופי אקוטי.

3. בדיקת מעבדה ממוקדת לגילוי הטפיל עצמו.

קיימת חשיבות באבחון המחלה בשלביה הראשונים מכיוון שאז סיכויי הצלחת הטיפול במחלה גבוהים יותר. כלב עלול לחלות במחלה בצורתה הכרונית ובמקרה זה קשה מאוד להצליח לטפל במחלה והיא עלולה אף להסתיים במוות.

טיפול

הטיפול במחלה הוא בעיקרו על ידי אנטיביוטיקה, במקרה בו המצב הקליני של הכלב ירוד- אפטי, חום גבוה, חוסר תאבון, יש צורך באישפוז הכלב בבית חולים וטרינרי או במרפאה וטרינרית בהשגחת וטרינר צמוד, ולחבר לאינפוזיה, לתת את האנטיביוטיקה דרך הוריד, לעתים אף ניתנת מנת דם אם המצב מצריך זאת ותרופות נוספות.

לעומת זאת במצב קליני טוב, בו הכלב אוכל ושותה ניתן טיפול תרופתי אותו הבעלים נותן לכלב בבית, למשך מספר שבועות. בתקופה זו על הבעלים להשגיח על מצב הכלב ועל כך שלא חלה התדרדרות במצבו. לקראת סיום מספר שבועות הטיפול, מומלץ לחזור על ספירת הדם לכלב, על מנת לוודא כי אכן קיים שיפור במצב המחלה.

מניעה

לא קיים חיסון כנגד המחלה. המניעה הטובה ביותר היא על ידי שימוש בחומרים דוחי קרציות על הכלב ובסביבתו.

בנוסף, במידה ויש נגיעות בקרציות, מומלץ לבצע הדברה ע"י בעל מקצוע באזור הגינה או המרפסת במידה וסביר כי הכלב ישהה בהם. אנו ממליצים על שימוש בתכשיריםעל גוף הכלב במהלך כל השנה- עם דגש על קולר כנגד קרציות מסוג קילטיקס שהוכיח יעילות רבה בדחיית קרציות. ישנם עוד קולרים מסוגים שונים ותרסיסים שונים.
למרות

שהקרצית יותר נפוצה בעונת הקיץ אך היות ובארץ החורף אינו מאופיין בטמפרטורות קרות הקרצית חיה גם בעונת החורף)
חשוב להבין כי כלב שחלה בעבר אינו מחוסן כנגד הדבקה נוספת במחלה.

חשוב לדעת – המחלה אינה מדבקת לבני אדם ישירות מהכלב, אך יש לשים לב כי קרציה נגועה יכולה להיות מסוכנת גם לבני אדם!