פרוו מחלת גורים

מחלת הפרוו (Canine Parvovirus – CPV) הינה מחלה ויראלית קשה ומסכנת חיים הפוגעת בעיקר בגורי כלבים. ללא טיפול, ישנה סבירות גבוהה שמחלה זאת תסתיים במוות. הכלבים בסיכון למחלה הינם גורים צעירים, כלבים עם דיכוי של מערכת החיסון (Immune-suppressed) או כלבים הנתונים תחת סטרס רב. וירוס הפרוו פוגע הן במערכת העיכול וגורם לדלקת מעיים קשה ודלקת במח העצם וגורם לירידה דרסטית בתאי הדם הלבנים, דבר החושף את הגוף לזיהומים משניים קשים. עם אבחון מוקדם במרפאה וטרינרית תל אביב, וטיפול תומך ואינטנסיבי עשויים סיכויי ההחלמה לגדול.

כיצד עלול להדבק הכלב שלי?

ההדבקה נגרמת על ידי חשיפה לצואה נגועה (מגע ישיר עם הצואה, מגע עקיף כגון דרך פרווה של כלב אחר) ואכילתה. לאחר כניסת הוירוס לגוף הוא מגיע למערכת הלימפה שם הוא מתחלק ומתרבה, ותוך כ 3-5 ימים מכניסתו לגוף יגיע הוירוס לתאי האפיתל של מערכת העיכול. במקרים יותר נדירים עלול הוירוס לפגוע גם בכבד, ריאות, לב וכליות. כ- 3-4 ימים לאחר ההדבקה הכלב החולה כבר מתחיל לשחרר בעצמו את הוירוס דרך הצואה ובעצם להיות מדבק לכלבים אחרים, פיזור הוירוס עם הצואה אורך כשבוע עד שבועיים (משמע שבמקרים רבים גם לאחר ההחלמה הוירוס עדיין נמצא בצואה של הכלב שהחלים).

מה הסימנים?

מופע המחלה משתנה בהתאם לגיל הכלב, גזע, סטרס בו מצוי הכלב, האם הכלב מחוסן או לא וגורמים נוספים שקיימים במקביל. המחלה יכולה להופיע במגוון צורות, ממחלה אסימפטומית (ללא סימנים קלינים) עד למחלה קשה אקוטית עם מוות מהיר. הסימנים הקלינים הראשונים הינם חוסר תאבון עד אי אכילה מוחלטת (אנורקסיה), חולשה וחום – אל סימנים אלו תתווסף תוך יום עד יומיים גם דלקת מעיים קשה המאופיינת בהקאות ושלשולים (לעיתים תכופות שלשול דמי). בגורים מאוד צעירים (מתחת ל 8 שבועות) קיים גם מופע אקוטי הגורם בדרך כלל למוות שנגרם עקב פגיעה של הוירוס בלב (Myocarditis). ההתדרדרות של המחלה הינה מהירה מאוד, הגורים שמפסיקים לאכול ובמקביל משלשלים ומקיאים נוטים להתייבשות מהר מאוד ומחייבים טיפול רפואי מהיר. הוירוס פוגע בצורה ישירה בתאי המעי דבר המוביל הן לשלשול הדמי והן לחדירת חיידקים צואתיים לגוף והתפתחות זיהומיים משניים חמורים ואלח דם (ספסיס). בחלק מהכלבים מתפתח סיבוך של המחלה הנקרא Intussusseption, עקב תנועתיות מעי מוגברת נכנס מקטע מעי אחד לתוך המקטע הסמוך לו (כמו שרוול), מצב זה הינו מאוד מסוכן וגורם לחסימת מעי ומצריך ניתוח חירום מיידי.

אבחון הכרחי

להיסטוריה הרפואית חלק חשוב באבחון המחלה, התפתחות סימנים קלינים מתאימים בגור צעיר או בכלב לא מחוסן מעלים חשד למחלה. בשלב השני תתבצע בדיקה פיזיקאלית בה מממצאים אפשריים עיקריים כוללים חום, חולשה קשה, התייבשות, ירידה במשקל, כאב בטני ועדות לשלשול דמי. בדיקות דם הינם חלק חשוב באבחון המחלה, בספירת דם ניתן לראות ירידה דרסטית של ספירת תאי הדם הלבנים (לויקופניה), לעיתים גם נראית אנמיה כתוצאה מאיבוד הדם לצואה. בבדיקת ביוכימיה של הדם הממצאים הנפוצים כוללים ירידה באלבומין (החלבון העיקרי בדם) ושינויי מלחים בדם (משניים להקאות ולשלשולים) ולעיתים עלייה בערכי תפקוד כלייה (בדרך כלל מצב הפיך הנגרם עקב ההתייבשות). קיימת בדיקה אימונוגנית המחפשת נוגדנים לפרוו בצואה של הכלב החולה, בדיקה זאת נעשית על ידי בדיקה יחודית במרפאה ונותנת תוצאות מהירות. בדיקה זאת באה בדרך כלל בשילוב לבדיקות הדם.

טיפול

לא קיים טיפול ישיר כנגד הוירוס.הטיפול במחלה הינו אינטנסיבי ודורש אשפוז של 3 עד 5 ימים. הטיפול בעיקרו הינו טיפול תומך אינטנסיבי וכולל מתן נוזלים תוך ורידי רציף לצורך תיקון התייבשות ותמיכה, טיפול אנטיביוטי רחב טווח, מגיני מערכת עיכול, נוגדי הקאות ובחילות, מלחים כגון אשלגן וסוכר בנוזלים לפי הצורך וחימום. במהלך האשפוז הגור זקוק להשגחה על ידי וטרינר מסביב לשעון על מנת לוודא שלא מתפתחת חסימת מעי. כאמור' המחלה הינה מאוד קשה וללא טיפול תומך מתאים עלולה להסתיים במוות. כאשר הכלב יפסיק להקיא ויחזור לאכול ניתן לשחררו לביתו להמשך טיפול על ידי בעליו. יש לזכור שגם לאחר שחרור הכלב מאשפוז במוקד חירום לחיות הוא עדיין יכול להדביק כלבים אחרים ועל כן יש לשמור עליו בבית בלבד וללא מגע עם כלבים אחרים.

אמצעי מניעה?

הטיפול היעיל ביותר למחלה הינו מניעה. אבן היסוד של מניעת המחלה הינה חיסונים. המלצתנו לחסן חיסון ראשון בגיל 6 שבועות, ולאחריו שני חיסונים נוספים המופרדים בשלושה שבועות בין חיסון אחד למשנהו. רק לאחר החיסון השלישי הכלב מוגדר מחוסן כנגד המחלה. עד אז יש למנוע ממנו להחשף לוירוס ככל הניתן, העדיפות הינה לשמור עליו בבית בלבד, ללא מגע עם כלבים אחרים ובפרט לא להוציאו למקומות כגון פארקים של כלבים בהם ישנה סבירות גבוהה לפגוש את הוירוס. לאחר סיום סדרת החיסונים ועל מנת לשמור על ההגנה הטובה ביותר לאורך חייו ככלב בוגר, נעשה חיסון דחף פעם בשנה (המגיע כחלק מחיסון המשושה). הוירוס הינו עמיד ביותר ויציב בסביבה לשנים רבות, יש להקפיד לחטא את הבית לפני הכנסת גור חדש, במידה וגור שלכם חלה והחלים יש לזרוק כל ציוד שבו נגע. מבין חומרי הניקוי הנמצאים בבית הוירוס רגיש לאקונומיקה בלבד. מניעת המחלה וטיפול מהיר ונכון יכולים להציל את חיי כלבכם! אם שמתם לב שהכלב סובל מחלק מהתסמינים, הביאו לבית חולים לחיות 24 שעות לאבחון וטיפול. המאמר מוגש כמידע כללי על ידי צוות בית חולים וטרינרי בכיכר 24/7 ואינו מחליף חוות דעת רפואית.