פטרת עורית

מהי פטרת עורית

גורם מזהם שכיח בעור בעלי חיים, חשוב מאוד לאבחן זיהום עורי הנובע מפטריה מאחר ומדובר בגורם זאונוטי, משמע מדבק מבעלי חיים לאנשים וכן לבעלי חיים נוספים. יכול גם לעבור מאדם נגוע לאנשים בסביבתו. הפטריה היא מקבוצת הדרמטופיטים, כאשר הזן המדבק את חיות המחמד שלנו (כלבים וחתולים) ואותנו – טריכופיטון וכן מיקרוספורום.

כיצד בעל חיים נדבק?

לרוב מבעל חיים אחד לשני, ישנם זנים סביבתיים ועל כן תיתכן הדבקה גם מהקרקע לבעלי חיים. סבירות נמוכה שהאדם יעביר את הפטריה לחיית המחמד שלו. יכולה להיות הדבקה משנית גם דרך חפצים- מצע עליו ישן בעל חיים נגוע, מסרקים , שטיחים ועוד.

מי רגיש יותר ונוטה להידבק?

בעלי חיים צעירים (גורים), בתת תזונה, חולים במחלות אחרות או מטופלים בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, בזמן פעילות הורמונלית (ייחום למשל), חיות עם בעיות עוריות נוספות.

מהם הסימנים הקליניים?

יתכן מוקדי (מקומי), רב מוקדי או אף מפושט.

• קרחות- הפטריה מזהמת את שכבת הקרטין של זקיקי השיער בעיקר, מחלישה את השיער וגורמת לנשירה ולכן צפוי לראות קרחות. לרוב לקויות מוקדיות נראות כקרחות עגולות.
• עיבוי עורי (קשקשת עבה)
• עדויות לדלקת עור משנית לפטרת, כלומר עור אדמומי, פצעים על גבי העור.
• גרד אינטנסיבי.

כאשר בעל חיים נדבק הוא לא בהכרח מראה סימני מחלה ויכול להיות נשא של הפטריה מבלי שום סימן קליני עורי.

אבחון

1. Wood lamp – כסריקה ראשונית ניתן לבחון את השיער תחת מנורת UV מיוחדת שיש במרפאה וטרינרית תל אביב. שיער המואר בצבע ירוק זרחני חשוד כנגוע. הבדיקה אינה רגישה ואינה ספציפית ולכן אינה מספקת כלל לבחינת פטרת. נתונה לטעויות ושגיאות.
2. מגרד עור לצורך הסתכלות מיקרוסקופית- קשה מאוד לאיבחון בדרך זו. ביופסית עור לרוב לא נדרשת.
3. תרבית פטריות – אבחנה סופית ואמינה. דגימת שיער מהיקף הלקות העורית, הדגימה נשלחת למעבדה אשר משתמשת בדגימה ומקנה תנאים מתאימים לצמיחת הפטריה כך מתקבל אישור אבחנתי. בדיקה זו אורכת כ 14-21 יום עד לקבלת התשובה הסופית.

האופציה המועדפת והאמינה ביותר הינה שליחת תרבית פטריות למעבדה מתאימה,דרך מרפאה וטרינרית, במיוחד לאור העובדה שזהו מזהם מדבק לכל הסביבה.

כיצד מטפלים?

מומלץ טיפול סיסטמי הניתן לפה בכדורים או סירופ. וזאת במטרה למנוע הדבקה עתידית בסביבה ולבטל נשאות של הפטריה. בעוד טיפול מקומי יכול לפתור את הלקות בה מטפלים אך לא מבטל נשאות ותיתכן חזרתיות של הסימנים הקלינים והדבקה של האנשים ובעלי החיים בסביבה. הטיפול הסיסטמי ניתן לחודש ימים, עד להעלמות הסימנים הקלינים ויתרה מכך רצוי לשלוח תרבית נוספת על מנת לוודא שביטלנו את הנשאות. חשוב לאבחן טרם תחילת הטיפול מאחר ויתכנו תופעות לוואי משמעותיות. הטיפול הנפוץ בשימוש – תרופות מקבוצת האזולים. בכלבים/בחתולים בוגרים מומלץ לבצע בדיקת דם מקדימה טרום הטיפול למדדי כבד על מנת להמנע מפגיעות לוואי של התרופות מאחר ועוברות פירוק ופינוי בכבד. וטרינר תורן ידע להציע לכם את הטיפול האופטימלי לחיית המחמד היקרה שלכם.

טיפול מקומי

לרוב לא ינתן לבדו מאחר ולא מבטל נשאות. יכול לסייע בהפחתת ההדבקה עד לקבלת הטיפול הסיסטמי.

1. משחות מקומיות שמכילות חומרים אנטיפטריתיים מקובצת האזולים.
2. חפיפות עם שמפו אנטיפטרייתי
3. LIME SULPUR- חומר אנטיפטריתי יעיל

מניעת הדבקה

חיטוי הסביבה עם אקונומיקה, שאיבת אבק, הפרדה של חיית המחמד ומגע עם כפפות בזמן הטיפול. גילוח הפרווה (בעדינות יתרה שכן פציעת העור עלולה להחדיר את הפטריה לעומקו). המאמר מוגש כמידע כללי על ידי צוות בית חולים וטרינרי בכיכר 24/7 ואינו מחליף חוות דעת רפואית.