כשהכלב לא מפסיק להשתעל..

מהי שעלת?

מחלה מדבקת מאוד הפוגעת בקנה ובסימפונות (ברונכים) וגורמת לדלקת זיהומית (טרכאה-ברונכיטיס). המחלה משוייכת לחיידק בורדטלה ברונכיספטיקה, אך חיידק זה לרוב מלווה בגורמים מזהמים אחרים, כמו: וירוס פרה-אינפלואנזה, אדנו-וירוס (CAV2), וירוס הכלבלבת, וירוס הרפס, ראו-וירוס ומיקופלסמה. לאור זאת מחלת שעלת המכלאות נחשבת כקומפלקס של חלק/כל הגורמים הנ"ל. הווירוסים והחיידקים פוגעים במנגנוני ההגנה של הגוף ובכך מאפשרים זה לזה לגרום להדבקה אפקטיבית יותר. המחלה מאופיינת לרוב בשיעול יבש שיכול להשמע כמשהו תקוע לכלב בגרון או לעיתים מתואר כמו "צופר רכב ישן". השיעול מופיע פעמים רבות בהתקפים ביניהם הכלב רגוע. השיעול יכול לגרום להפרשת ליחה, להפשה נזלית (הפרשה מהאף) ולעיתים גם להקאה.

כיצד נדבקים?

החיידקים והוירוסים במערכת הנשימה של כלב נגוע מועברים על ידי ארוסולים לכלב בריא בקרבת מקום (ארוסולים= בועיות קטנות המכילות מעט נוזלים, היוצאות יחד עם האוויר הננשף מקנה הנשימה ומכילות בתוכן את הגורם המדבק). לכלב בריא בתוך הקנה יש הפרשות מוקוטיות ושערות זעירות שתפקידן למנוע חדירת גורמים מזהמים אל מערכת הנשימה. ההפרשות לוכדות את הגורמים הללו ויוצרות שכבה ג'לטינית הנדחקת חזרה החוצה (במעלה קנה הנשימה) על ידי השערות הזעירות שבקנה. בסופו של התהליך מסולקת ההפרשה על ידי שיעול, או על ידי בליעה אל תוך הוושט. ללא מנגנון בסיסי זה מערכת הנשימה של הכלבים חשופה להדבקה של מערכת הנשימה העליונה שיכולה בהמשך להתדרדר ולהגיע למערכת הנשימה התחתונה ולגרום לדלקת ריאות.

גורמים היכולים לפגיעה במנגנון זה:

צפיפות מוגברת העלולה להביא לעקה (סטרס) ולהדבקה מכלב חולה.
חשיפה לאוויר המכיל כמות גדולה של אבק
העברה/ניוד של כלב באווירון/ספינה (כלומר לא ברכב פרטי)
עישון סיגריות ליד הכלב
גורמים מזהמים כגון: וירוסים (אדנווירוס, פרה-אינפלואנזה ראו-וירוס וכלבלבת (דיסטמפר)
אוורור לקוי

לחיידק הבורדטלה יש מספר מנגנונים בהם מערים על מערכת הגנה זו:

בעלי יכולת להתחבר לשערות שבקנה ולמנוע מהם לנוע למשך מספר שעות
החיידק משחרר חומרים המונעים מתאי מערכת החיסון ללכוד ולהרוג חיידקים

ההדבקה הנפוצה ביותר היא כאשר הכלב נמצא בסביבה צפופה של כלבים, במיוחד באיורור לקוי ולחות גבוהה. לכן המקומות האופיינים להדבקה כוללים: מכלאות, פנסיונים, גינות כלבים, שיעורי אילוף ושאר מקומות בהם יש צפיפות כלבים. הסימנים הקליניים לרוב מופיעים 3-5 ימים לאחר ההדבקה.

כיצד מאבחנים?

ההיסטוריה של הכלב חשובה מאוד לצורך האבחון. לרוב מדובר בכלב ששהה במקום עם כלבים רבים, כמו פנסיון כלבים. פעמים רבות הבעלים יתארו שיעול שהופיע באופן אקוטי ובמקביל לרוב הכלב ירגיש טוב, פרט לשיעול. במקרים קיצונים, תתכן חולשה, עייפות, חוסר תיאבון והקאות. במקרה כזה, חשוב לקחת את הכלב למוקד חירום לחיות באופן מיידי על מנת לאבחן ולטפל. צילום רנטגן: תמונה אופיינית של ברונכיטיס, אך פעמים רבות המחלה לא תגיע לברונכים התחתונים ולכן הצילום לא יראה עדות לדלקת. במקרים חמורים המחלה עלולה לגרום גם לדלקת ריאות, במיוחד עם וירוס הכלבלבת מעורב.

במי המחלה יכולה לפגוע?

חיידק הבורדטלה יכול לפגוע בכלבים, חתולים (במיוחד באוכלוסיות צפופות) ומכרסמים (כמו ארנבונים, שרקנים), אך ההדבקה בכלבים היא הנפוצה ביותר. המחלה לא נחשבת כמדבקת לאנשים, למרות שמקורבת לחיידק שגורם לשעלת בילדים. יש לציין שהמחלה עלולה להדביק אנשים עם מערכת חיסון ירודה. כלבים נגועים יכולים להמשיך להדביק עד 3 חודשים מרגע תחילת המחלה!!

כיצד מטפלים?

המחלה עוברת לרוב מעצמה, אך מתן אנטיביוטיקה מתאימה עוזרת כנגד חיידקי הבורדטלה ולכן פעמים רבות וטרינרים בוחרים בטיפול זה. לעיתים הוטרינר יחליט שיש צורך גם במדכאי שיעול כדי להקל על הכלב (בעיקר במקרים בהם השיעול מאוד קשה). במקרים קיצוניים יש צורך בנבוליזציה עם נוזלים סטריליים או אנטיביוטיקה.

סיבוכים

כאמור דלקת ריאות היא הסיבוך העיקרי, אך בהחלט לא נפוצה. יש סיכוי גבוה יותר לחלות בדלקת ריאות בגורים צעירים שהיו בתנאים שהוזכרו, כגון: צפיפות, העברה בתנאים לא נאותים וכד' ובמיוחד כאשר וירוס הכלבלבת מעורב.

אפשר להימנע!

יש שתי אפשרויות מניעה כנגד שעלת המכלאות: בזריקה או בתרכיב אפי (אינטרא-נזלי = לתוך האף). כיוון שמדובר במספר גורמים מדבקים, החיסונים לא בהכרח ימנעו את המחלה אך יורידו משמעותית את הסימנים הקליניים שלה. חיסון משושה: וירוס פרה-אינפלואנזה, אדנו-וירוס (CAV2) ווירוס הכלבלבת (דיסטמפר) – כל אלה ועוד כלולים בחיסון המשושה. החיסון מומלץ החל מגיל 6-8 שבועות וניתן שלוש פעמים בהפרשים של 3-4 שבועות. לאחר החיסון השלישי הכלב יכול להחשף לכלבים אחרים ולגינות ציבוריות וזקוק לחיסון משושה שנתי. כיוון שהחיסון המשושה מכיל תרכיב כנגד שלושה מהגורמים המעורבים בשעלת המכלאות, לכלבים המחוסנים בתרכיב זה יש סיכוי נמוך יותר להדבק בשעלת המכלאות והסימנים הקליניים אצלם יהיו קלים יותר. עם זאת, שילוב עם חיסון כנגד שעלת יעיל בהרבה מחיסון משושה בלבד. תרכיב אפי (אינטרא-נזלי): יכול להינתן החל מגיל 3 שבועות. החיסון נחשב יעיל למשך 6 חודשים, אך אם אין תנאים כגון פנסיון או שאר תנאים מתאימים להדבקה בשעלת ניתן לחסן פעם ב-10-12 חודשים (יעילות נמוכה יותר לאחר 6 חודשים). התרכיב אפקטיבי כנגד המחלה החל מ-4 ימים ממתן החיסון, ולכן מומלץ לבצע את החיסון 7-14 לפני כניסה לפנסיון, למשל. חלק מהכלבים יפתחו סימנים קליניים קלים, כגון: עיטושים, הפרשה נזלית (מהאף) ואף שיעול קל בימים שלאחר מתן החיסון. זאת כיוון שהחיסון הוא חי-מוחלש ומטרתו עירור מערכת החיסון. זאת הסיבה גם שלא מחסנים כלב חולה – החיסון לא יהיה יעיל ואף יכול להזיק. החיסון האפי מאפשר התחסנות מהירה יותר כנגד שעלת המכלאות ולכן מומלץ יותר מחיסון בהזרקה.

הכלב לא מפסיק להשתעל?!?

המחלה אומנם לרוב לא גורמת לבעיות חמורות, אך לוקח מספר ימים עד שרואים שינוי. לרוב יקח עד שבוע מתחילת הטיפול עד שנראה שיפור משמעותי, ובשבוע העוקב יהיה שיפור הדרגתי. לכן יש צורך בסבלנות אך גם בביקורת אצל הוטרינר המטפל שכן המחלה יכולה להחמיר. במקרה כזה יתכן שיהיה צורך בהמשך אבחון כמו צילומי רנטגן ובדיקות דם.

אז לסיכום..

המחלה פוגעת בעיקר בכלבים צעירים על רקע של שהייה עם כלבים אחרים ובעיקר בתנאי צפיפות. המחלה לרוב לא מסכנת חיים ונפוצה יחסית בארצנו. חיסון משושה עוזר מאוד למנוע את שעלת המכלאות, לסימנים קליניים קלים יותר ולהחלמה מהירה יותר. יש לזכור שחיסון משושה יעיל מאוד כנגד מחלות אחרות בהם נגיף הפרוו המהווה סכנת חיים! חיסון מונע כנגד שעלת המכלאות המכיל גם תרכיב חי כנגד חיידק הבורדטלה יעיל מאוד כנגד המחלה, במיוחד בכלבים שמחוסנים בחיסון המשושה. חיסון זה מומלץ מאוד לפני כניסה לפנסיון. אז אל תסתכן – תתחסן.. המאמר מוגש כמידע כללי על ידי צוות בית חולים וטרינרי בכיכר 24/7 ואינו מחליף חוות דעת רפואית.