אי פעם תהיתם אם גם חיות המחמד שלנו רוצות להרגיש יפות ויפים? צריך לזכור שעבורם לא מדובר רק ביופי, אלא בנוחות ושיפור אורך החיים.
כלבים
עור ופרווה
עור הכלב מטבעו הינו יבש ומכיל גם שכבה שומנית קלה. תפקיד הפרווה הוא להגן על העור מפני נזקי הסביבה וקרינת השמש והיא אחראית גם על ויסות חום הגוף ובידוד מהסביבה. הפרווה מתחלפת מספר פעמים בשנה, בד"כ בעונות המעבר. קיימים סוגים שונים של פרווה (ארוכה, זיפית וכו') ולכל סוג נדרש טיפול מעט שונה.
נשירה מוגברת, קשקשים או פרווה עמומה וללא ברק יכולים לרמוז על בעיה בעור ו/או בפרווה. חומצות שומן מסוג אומגה 3 ו-6 הנמצאות במזונות מועשרים או בתכשירים ייעודיים וכן מזון איכותי עשיר בחלבון יכולים לסייע לשיפור בריאות ומראה העור והפרווה ולהפחית את הנשירה. כמו כן הברשה יומיומית במברשת מתאימה לסוג הפרווה מפחיתה גם היא את כמות הפרווה הנושרת. נשירה מוגזמת (גם לאחר הברשה יומיומית) יכולה לנבוע מבעיה על רקע הורמונלי, אלרגי או מזון לא מתאים. על מנת לשלול סיבות אלו כדאי להתייעץ עם וטרינר ולשקול בדיקות מתאימות.
פתרון נוח ברוב המקרים של נשירה הוא תספורת כמובן. מאחר והפרווה ממלאת תפקיד של בידוד, כלבים עלולים לסבול מחום או קור. מומלץ לספר את הכלב בימי הקיץ ולהימנע מחשיפה לשמש כדי לא לפגוע בעור. במידה והתספורת מבוצעת בחורף יש לדאוג לחימום מספק.
ביצוע תספורת לכלב עשוי להועיל לכלבים בעלי שיער ארוך. אלו נוטים לסבול בימי הקיץ החמים וחלקם מפתחים קשרים ("רסטות") בשיער, דבר שמפריע להם וגורם למשיכה מתמדת של העור. בנוסף לאחר תספורת השיער עובר לשלב של צמיחה, מצב המסייע להפחית את נשירת השיער.
בעלים רבים רוחצים את כלביהם על מנת "שיהיו נקיים" אולם בזמן רחיצת הכלב אנו מסירים את השכבה השומנית וכאשר רוחצים בתכיפות גבוהה ישנה עליה בלחות העור וכתוצאה מכך העור נעשה פגיע יותר ומועד להתרבות חיידקים והתפתחות זיהומים. מומלץ לרחוץ את הכלב בתדירות שלא עולה על פעם בחודש ורצוי אף פחות מכך- פעם בשלושה עד שישה חודשים.
יש להשתמש בתכשירים יעודיים לכלבים בלבד המותאמים לרמת חומציות העור של הכלב, שמפו של בני אדם עלול להזיק לעורו של הכלב! יוצא מן הכלל הוא כאשר מדובר בבעיות עור שונות אשר מטופלות ברחיצת הכלב עם שמפו רפואי.
ישנם כלבים עם פרווה בתוך תעלת האוזן. דבר זה מונע איוורור תקין של התעלה ומביא לגירודים תכופים באוזניים והיווצרות דלקות. ניתן למרוט את השיער במספרה או אצל וטרינר- הטיפול כרוך באי נעימות אך במידה של דלקות אוזניים חוזרות ונשנות הדבר הכרחי. גזעים מועדים לדוגמא הם פודל, טרייר, שיצו, שנאוצר ועוד.
חשוב להקפיד על טיפול סדיר כנגד פרעושים וקרציות. אלו נמצאים בסביבה בכל ימות השנה ולא רק בקיץ כפי שנהוג לחשוב. נגיעות בפרעושים היא הדרך העיקרית להידבקות בתולעי מעיים אשר הפרעושים מהווים נשא שלהם וכאשר הכלב מלקק את עצמו כאקט טבעי של גירוד הוא בולע את הפרעושים. נגיעות בקרציות יכולה לגרום למחלה הידועה בשם "קדחת קרצית" (ארליכיוזיס) ויכולה להיות קטלנית. כמובן, שבמידה ויש חשש למחלה זו, כדאי לגשת למוקד חירום לחיות לאבחון וטיפול.
ציפורניים
כלבים רבים אינם זקוקים לקציצת ציפורניים מאחר ואלו עוברות שיוף באופן טבעי בעת הליכה. יוצאת מן הכלל היא הציפורן החמישית בכפות הרגליים הקדמיות (ישנם כלבים להם ציפורן חמישית גם באחוריות, אולם פחות נפוץ) שהינה ממוקמת גבוה יותר בכף הרגל ואינה עוברת שיוף בעת הליכה ועל כן יש לקצוץ את הציפורן מדי פעם למניעת גדילה שלה אל תוך הכרית בכף הרגל ויצירת פצע מזוהם.
בכלבים מגזעים קטנים שנמצאים רוב היום בבית על הספה ויוצאים לטיולים קצרים או בכלבים מבוגרים שרמת הפעילות נמצאת בירידה, הציפורניים אינן משתייפות כמעט ועל כן יש לקצוץ אותן באופן סדיר.
רצוי להסתייע בוטרינר תורן או ספר כלבים לקציצת הציפורניים מאחר ובתוך הציפורן ישנם כלי דם וקציצה בנקודה גבוהה מדי עלולה לגרום לדימום ותחושת כאב אצל הכלב.
חתולים
עור ופרווה
מרבית החתולים יודעים ומסוגלים לשמור על נקיון הגוף והפרווה, אולם חלקם יצטרכו סיוע קל במשימה.
חתולים ארוכי שיער כגון חתולים מגזע פרסי, זקוקים לעזרה מבעליהם בהברשת הפרווה ובניקוי הפנים בתדירות גבוהה יחסית. יש להימנע מגזירת גושי שיער ("רסטות") מאחר ופעולה זו עלולה לגרום לחתך של העור אשר יגרור אחריו צורך בטיפול אצל הוטרינר ויגרום סבל וסטרס מיותר לחתול ולבעלים. על מנת לטפל ברסטות יש לקחת את החתול לוטרינר או לספר מיומן.
הברשת הפרווה מסירה שיער שנשר, מונעת ומטפלת בקשרים שנוצרו. רצוי להרגיל את החתול מגיל צעיר לטיפול זה על מנת שלא להפוך את האירוע למצב מלחיץ עבורו. יש להשתמש במברשות המותאמות לפרוות חיית המחמד.
לחתולים בעלי פרווה ארוכה מומלץ לבצע תספורת מדי מספר חודשים. בחורף יש לדאוג לחימום מספק מאחר והפרווה משמש כאמצעי בידוד מהסביבה.
נשירת שיער בחתולים יכולה להיגרם ממגון סיבות- תזונה שאינה מתאימה (חלבון לא איכותי ובכמות מועטה), פרעושים, אלרגיות, ליקוק יתר עקב בעיות התנהגות או סטרס ובעיות הורמונליות וסיסטמיות אחרות. מומלץ לערוך בירור עם וטרינר ולבצע בדיקות בהתאם על מנת למצוא את מקור הבעיה.
עיניים
בחתולים פחוסי אף דוגמת חתולים פרסיים קיימות הפרשות רבות באזור העיניים וזאת עקב המבנה הפחוסי שגורם לכך שהדמעות לא מתנקזות כראוי וזולגות החוצה מהעיניים. בהיעדר ניקוי סדיר הרטיבות הופכת ביחד עם לכלוך ואבק לגושים נוקשים אותם קשה יותר להסיר ושיכולים למשוך את השערות סביב העיניים ולהכאיב לחתול. ניתן לנקות את אזור העיניים בנוזל רפואי מותאם, או לחילופין בצמר גפן טבול במים פושרים וסחוט. יש לנקות מסביב לעין ולהימנע מניקוי גלגל העין עצמו כדי לא לפגוע בקרנית.
כמו בהברשת הפרווה – רצוי להרגיל את החתול מגיל צעיר לתהליך על מנת למנוע סטרס מיותר.
רחצה
באופן כללי אין צורך לרחוץ חתולים, למעט טיפול בעור שמנוני ובעיות עור שונות שכולל רחצה בשמפו רפואי המותאם לבעיה הספציפית. לעיתים יש לרחוץ חתול לאחר שהתלכלך מאוד או שסבל משלשול שהכתים את פרוותו. קיימים סוגי שמפו לכלבים המכילים חומרים לטיפול בפרעושים ושהינם רעילים חתולים ועל כן יש להשתמש בשמפו יעודי לחתולים בלבד.
הרחצה צריכה להיעשות בצורה עדינה ואיטית. יש להשתמש במים פושרים ולהרגיל את החתול למגע המים. יש להימנע משטיפה באיזור האוזניים והפנים. לאחר מכן יש לייבש את החתול באמצעות מגבת, לסרק במידה ומדובר בחתול ארוך שיער ולדאוג לסביבה חמה.
ציפורניים
ציפורני חתול אינן עוברות שיוף כמו אצל חלק מהכלבים, ואף חתולים נוטים להשחיזן על חפצים שונים בבית כמו רהיטים או משטחי גירוד המיועדים לכך.
ניתוח לעקירת ציפורני החתול מהשורש אסור בחוק וגורם סבל רב לחתול. קיימים כיסויי סיליקון לציפורני חתולים. הדבקת הכיסויים נעשית על ידי וטרינר במרפאה וטרינרית תל אביב, לפחות בפעם הראשונה. לאחר מכן ניתן לנסות לעשות זאת באופן עצמאי אם החתול מאפשר זאת לבעלים אולם במקרים רבים יהיה צורך להסתייע בוטרינר, כתלות באופי החתול. הכיסויים נושרים כאשר הציפורן מתחת גדלה ודוחפת אותם, אז יש להחליפם.
הכיסויים אינם פוגעים בפעילות הגירוד של החתול אלא רק מונעים את הנזק לרהיטים.
ניתן לקצוץ ציפורניים לחתול אך רצוי להסתייע בוטרינר או ספר מיומן מאחר ובתוך הציפורן ישנם כלי דם (בדומה לכלב) וקציצה בנקודה גבוהה מדי עלולה לגרום לדימום ותחושת כאב.