פתוח ומאויש 24/7 – 
השמנת יתר בעולם המערבי אינה בעיה בריאותית רק בבני אדם. בשנים האחרונות קיימת עליה במודעות לעובדה כי השמנת יתר מהווה גורם תחלואה משמעותי גם בחיות המחמד שלנו.
בסקר שנערך בארה"ב נמצא כי עד 35% מהכלבים והחתולים סבלו מהשמנת יתר (obesity).
מדוע השמנת יתר הינה בעייתית בחיות המחמד שלנו?
מחקרים רבים מוכיחים עליה בסיכון למחלות שונות בעקבות השמנת יתר:- מחלות מפרקים ובעיות אורתופדיות שונות – למרות שחלק ניכר ממחלות המפרקים הינו תוצאה של תהליך ניווני כרוני (כגון hip-dysplasia, elbow dysplasia, degenerative joint disease, חולשה/קרע ברצועה הצולבת), לעיתים על רקע תורשתי, המופיע לרוב בגיל מבוגר, הרי שעליה במשקל גורמת למעמס יתר על המפרקים ועלולה להחמיר ולהאיץ את התקדמות המחלה. כלומר, גם אם לא ניתן לעצור את התקדמות מחלות אלה, ניתן להקל משמעותית על העומס על המפרקים ע"י הפחתה במשקל ובכך לשפר את איכות חייו של בעל החיים, להפחית את הצורך בשימוש במשככי כאבים ואף למנוע ניתוחים שונים.
- מחלות דיסק כרוניות – גם כאן הפחתת המשקל מסייעת בהפחתת העומס על הדיסקים הבין חולייתיים, הפחתת הכאב וסיוע במניעת פריצת דיסק.
- מערכת הנשימה – בעל חיים עם השמנה עודפת הם בעלי מעטה שומן גם סביב בית החזה, דבר המכביד על בית החזה במהלך תהליך הנשימה. בעלי חיים אלה יראו אי סבילות לפעילות גופנית וקשיים בהסתגלות לחום סביבתי. כמו כן במידה וקיימות מחלות נשימה אחרות הן יוחמרו בשל סיבה זו (כגון קריסת קנה הנפוץ בכלבים מבוגרים הסובלים מהשמנה עודפת).
- כבד שומני בחתולים – חתולים שמנים אשר מסיבה כלשהי יורדים בכמות האכילה (על רקע מחלות שונות, סטרס כגון מעבר דירה או תינוק חדש בבית, מחלות חניכיים), נמצאים בסיכון גבוה ללקות בכבד שומני, מחלה קשה העלולה להביא לכשל כבד ונושאת איתה אחוזי תמותה גבוהים.
- עליה בסיכון למחלת הסוכרת בחתולים
- עליה בסיכון בהרדמה כללית בפרודצודורות רפואיות שונות.
- קיצור משך החיים – מחקר שנערך בכלבים מצא עליה של 2-2.5 שנים בתוחלת החייים של כלבים במצב גופני תקין לעומת כלבים שסבלו מהשמנה.
כיצד ניתן למנוע השמנת יתר?
כמו בכל דבר ברפואה, מניעה הינה הדרך הטובה ביותר לשמור על בריאות חיית המחמד שלנו. הדרכים למניעת השמנת יתר –- הקפדה על כמויות מדודות של מזון מאיכות גבוהה, לפי משקלו של בעל החיים. יצרני המזון לעיתים קרובות נותנים המלצות לכמויות המזון לפי משקל בעל החיים (יש להקפיד להשתמש בכוס המדידה אותה מספק היצרן). עם זאת יש לזכור כי בשל השוני בין כלבים שונים יתכן והמלצות אלה אינן מתאימות לכלבכם ולכן במידה ונראה כי בעל החיים משמין יש להפחית בכמויות המזון.
- מתן צ'ופרים בכמות מדודה (רצוי של חטיפים המיועדים לכלבים או חתולים), תוך הפחתה מכמות המזון הרגיל. במידה והוחלט לצ'פר במזון בייתי, כדאי להקפיד שהוא לא יהיה עתיר שומן (פסטרמה דלת שומן, גבינות רכות).
- מעקב אחר משקל בעל החיים בכל ביקור במרפאה ואיתור מוקדם של עליה במשקל.
- פעילות גופנית מתונה וקבועה.
בעל החיים שלי סובל מהשמנת יתר, מה עושים עכשיו?
כמו אצלינו, הרזייה הינה תהליך הדורש מחויבות וכולל שינוי תזונתי והגברה הפעילות הגופנית. יש לזכור כי אתם קובעים את כמות המזון, איכות המזון והפעילות הגופנית של חיית המחמד שלכם, לכן תוכנית הפחתת המשקל תלויה במידה רבה במחויבות שלכם לתהליך.
- פניה לוטרינר – מומלץ לפנות לוטרינר לצורך בדיקה גופנית, הערכה של עודף המשקל וקביעת משקל יעד וכן התאמת תוכנית הזנה. יש לזכור כי קיימות מחלות הגורמות להשמנה (כגון תת פעילות של בלוטת התריס וקושינג), ולעיתים יש לבצע בדיקות שונות לשלילת מחלות רקע.
- הוטרינר יתאים תוכנית דיאטטית הכוללת מעבר למזון דיאטטי בכמות מדודה, פעילות גופנית במידת האפשר ומעקב ע"י קביעת מועדי שקילה קבועים.
- מומלץ לדבר עם כל בני הבית (ובעיקר הילדים) ולרתום אותך לתהליך ההרזייה.
- ירידה משמעותית במתן צ'ופרים לבעל החיים למעט חטיפים דיאטטים – מרבית החטיפים הינם בעלי ערך קלורי גבוה ומתן קבוע שלהם משחק תפקיד חשוב בעליה במשקל. מומלץ לנסות ולתת חטיפים דיאטטים או מזונות דלי שומן כגון פסטרמה דלת שומן בכמות קטנה כיוון שלעיתים קשה לעמוד בפני המבט המתחנן של חיית המחמד אותה הרגלנו לתוספות על בסיס קבוע.
- במידה ויש מספר בעלי חיים בבית, יש לנסות ולהאכיל אותם בנפרד.
- בכלבים – מומלץ להאכיל בארוחות מסודרות ולא להשאיר מזון בקערה. הדבר אינו נכון לגבי חתולים אשר מותאמים לאכילה במשך היום במנות קטנות.
- הגברה בפעילות גופנית – טיולים ארוכים יותר בכלבים, "הפעלה" של חתולים ע"י משחקי כדור, לייזר וכו'.
- מאחר ואנחנו אלו האחראים על מזונם של חיות המחמד שלנו יש לבחור מזון איכותי ועתיר סיבים, לעיתים יש להעזר במזון רפואי המסייע בהרזייה, יש להעזר בוטרינר שילווה את התהליך על ידי התאמת כמות מזון לבעל החיים, מדידה תקופתית על ידי הוטרינר על מנת לוודא כי אחוז הירידה תקין ואינו דרמטי.